מהם חגי תשרי?

חגי תשרי מתחילים ב - א' תשרי ראש השנה העברי ומסתיימים בשמחת תורה, היום בו מסיימים לקרוא בחומש האחרון ומתחילים מחדש את קריאת התורה.

 

ראש שנה

ראש השנה חל בתאריך א' תשרי על פי לוח השנה העברי, חז"ל קבעו כי תפקידו של החג הוא לקבוע את תחילת הספירה של השנה החדשה, מסתיימת שנה ונפתחת שנה חדשה, שנה של בריאות, שנת שלום ואחווה, שנת אהבה ואושר "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".

מנהגי ראש השנה

אכילת תפוח ודבש : בראש השנה נהוג לטבול תפוח בדבש ולברך בברכת שנה מתוקה.

תקיעת שופר : תקיעה שופר בראש השנה היא מצווה מיוחדת הנזכרת בתורה: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (ספר במדבר, פרק כט).

​

יום כיפור

יום כיפור נחשב ליום תענית - יום צום שבסופו מברך אדם את חברו בברכת "חתימה טובה", יום כיפור מציין את היום בו נקבע גורלו של כל יהודי, אם לטובה ואם לאו. אך על פי ההלכה יום כיפור הוא יום של חשבון נפש, יום בו כל אדם מסתכל על דרך התנהגותו והתנהלותו בשנה שחלפה, רגע בו עוצרים את החיים ליום אחד מסתכלים ומתבוננים על מה שקרה בשנה שחלפה במטרה לתקן את הדברים לקראת השנה החדשה.

היהודים הדתיים מתחילים את תהליך ההתנקות הנפשית לקראת יום הכיפורים בעשרת ימי תשובה שמסתיימים בטקס שנקרא : "תשליך".

מנהגי יום כיפור

כפרות הוא טקס יהודי עתיק שנהוג לערוך בערב יום כיפור, על פי הטקס לוקחים תרנגולת ומסובבים אותה מעל ראשו של יהודי ומצווים שהתרנגול ילך למיתה במקום חטאיו של היהודי ואילו על ראשו של היהודי תבוא הברכה, בסיום הטקס התרנגול נתרם לעניים : "זאת כפרתי, זאת חליפתי, זאת תמורתי. זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים ארוכים ולשלום..."

ארוחה מפסקת היא ארוחה מסורתית אותה נהוג לאכול לפני תחילת צום יום הכיפורים, הארוחה מסמלת את הארוחה האחרונה שלאחריה לא יהיה ניתן לאכול עד למוצאי יום כיפור.

עשרת ימי תשובה : הם עשרת הימים שלפני חג ראש השנה, באותם עשרה ימים מתחיל כל יהודי מאמין את הבוקר בבקשת סליחה מבוראו "חטאנו לפניך, רחם עלינו".

תשליך הינו טקס בו מרוקנים את הכיסים ומנערים אותם מעל מקור מים כאות להשלכת כל החטאים והתנקות הנפש.

​

חג סוכות

חג סוכות נחשב על פי ההלכה היהודית לחג מאוד מיוחד, הוא החג היחיד בו נכתב במפורשות בתורה שעלינו לשמוח "ושמחת בחגך", חג סוכות נחשב לחג משפחתי – כל בני הבית מתאחדים במטרה לבנות סוכה, להכין נוי סוכה (לקשט אותה) כמו שחז"ל נהגו לומר, להציג את ארבעת המינים ולדאוג כי הסוכה שלנו תהיה הכי יפה בעיר. בסוכה נהוג לאכול, לישון ולארח אורחים.

חג הסוכות הוא אחד מבין שלושת הרגלים, אותם חגים בהם נהגו בני ישראל לעלות לירושלים ולהתפלל בבית המקדש, החג מחולק ליום חג עליו שומרים כמו שבת ולחול המועד תקופה בה אפשר לצאת עם המשפחה ולטייל.

​

מנהגי חג הסוכות

בניית סוכה : המצווה של בניית סוכה היא לזכר התקופה בה אבותינו, בני ישראל לאחר יציאת מצרים ישבו במדבר והתגוררו במבנים ארעיים - ישנו ואכלו תחת כיפת השמיים.

ארבעת המינים הם לולב, הדס, אתרוג וערבה עליהם נכתב בספר ויקרא, פסוק כג : "..ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים...", על ארבעת המינים יש לברך יחדיו מידי יום במהלך כל חג הסוכות.

אושפזין – היא מילה בארמית שמשמעותה אורחים, אחת המצוות הנהוגות בחג הסוכות היא לארח אנשים בסוכה.

​

שמחת תורה

התורה שניתנה לעם ישראל במעמד הר סיני לאחר יציאת מצרים מחולקת לחמישה ספרים המכונים חמשת חומשי תורה : חומש בראשית, חומש שמות, חומש ויקרא, חומש במדבר וחומש דברים.

חמשת חומשי התורה מגוללים את סיפורו של העם היהודי החל מבריאת העולם, סיפור אדם וחוה בגן העדן, דרך אברהם אבינו, עקידת יצחק, הקמת 12 השבטים, המעבר למצרים, יציאת מצרים, קבלת התורה בהר סיני, וכיבוש ארץ כנען הרי היא מדינת ישראל של היום.

מידי שנה בכל שבת קוראים בפרשת השבוע כאשר בשמחת תורה מגיע היום בו מסיימים את קריאתם של כל חמת חומשי התורה ומתחילים מחדש.

שמחת תורה מסמלת את השמחה של סיום הקריאה בתורה והשמחה שמתחילים הכול מהתחלה, בחד שמחת תורה נהוג לצאת לרחובות עם ספרי תורה על הידיים לשיר ולרקוד ולשמוח כי אנו העם שנבחר לקבל ולשמור על התורה.